החיים יפים

 אין סוסים שמדברים עברית. אך יש סוסים שמבינים עברית, ערבית וקצת .. אידיש. כזה היה פייסל. סוס ערבי גזעי ואציל שיחוסו המשפחתי הגיע עד "אל בוראק" סוסו המכונף של הנביא מוחמד אללא ירחמו. כך בכול אופן טען תוך שהוא נשבע בזקנו של הנביא, בעליו הערבי של פייסל, כשמכר אותו למוסא סוחר השמאטעס וחפצי יד שנייה שנודע בפי כולם כ"מוסא-אלטע–זאכן". פייסל הצעיר והנמרץ, יועד להחליף את סוסו הוותיק והעייף אלפרד, שהיה סוס משטרה בדימוס ונקנה על ידי מוסא במכרז משטרתי.   יום אחד, לאחר שהתקשה לסחוב בעלייה תלולה, הרגיש מוסא איך לאט לאט נגמר לו הסוס. באמצע העלייה, התמוטט אלפרד מרוב מאמץ,  נפח את נשמתו ועבר לרעות בשדות הקש לנצח. ***    "אתה תאכל אצלי הרבה הרבה קש"  הבטיח מוסא לפייסל תוך שהוא טופח על גבו לאחר טקס החלפת מזומנים והעברת הבעלות. משפט שפורש על ידי פייסל פשוטו כמשמעו וגרם לו לצהול  משמחה, בעוד מוסא כיוון יותר למשמעות הסלנגית של הביטוי.. הוא עבד קשה לסחוב את עגלתו עמוסת השמאטעס של מוסא.  השכם בבוקר היו יוצאים לסיבוב ברחובותיה של תל אביב, אוספים חפצים מהרחוב או קונים...