אנג'ל

לפגישה השנייה, הכינה לו דג לברק בגריל במילוי עשבי תיבול, אורז פרא, מרק שורשים ועוף עם תפוחי אדמה בתנור.

התנצלה שלא הספיקה לאפות עוגה.

שעתיים לפני כן, עבדו בגינה שלה. ניכשו עשבים וסידרו טוף וחלוקי נחל.

היא רצתה אמנון ותמר. 

שיהיו בצבעים שמחים, בקשה. 

הוא קנה לה את הפרחים שביקשה והוסיף גם מנטור ריחני.

שתלו אותם באדניות, היא אהבה את התוצאה. 

בוא לאכול, הזמינה אותו. 

היא עמדה במטבח והוציאה את האוכל מהתנור. 

חיממה את המרק שיהיה לו חם כמו שהוא אוהב. 

הסתכלה עליו בוחנת את גופו, אתה ספורטאי?

ממש לא. ענה. למה? 

יש לך גוף של ספורטאי. ענתה. 

הוא אהב את העובדה שבחנה את גופו. 

זה משנים של עבודה פיזית ואימוני רחוב, ענה. 

ואת? 

הוא הצביע על גזרתה החטובה. 

את צמחונית, טבעונית? 

לא. היא צחקה, זה גנים. 

היא ערכה את האוכל על השולחן. 

תעשה לי קידוש היא ביקשה. 

הוא היה מופתע. לא חשב שהיא קרובה למסורת היהודית. 

הוא שמח. 

היא הדליקה נרות שבת והביאה שתי חלות ומלח לשולחן. 

כיסתה אותם במפית משי לבנה עם רקמת שבת שלום מוזהבת. 

הוא הלך ליטול ידיים ובירך המוציא לחם מן הארץ. 

היא ענתה אמן.

 

 הביט בה מזוית העין. 

 על ראשה מטפחת טול כחולה כמו צבע עיניה. 

אור בין ערביים רך חדר מבעד לוילון הלבן בחלון מטבחה והאיר את פניה היפות באור של קדושה. 

הוא שמע את משק כנפיהם של מלאכי השלום בחלל החדר. 

"אשת חיל מי ימצא"? 

הוא בצע חתיכה מהחלה והגיש לה. 

היא הגישה לו אוכל לצלחת. 

"רבות בנות עשו חיל. ואת עלית על כולנה". 

 הביאה שני גביעי זכוכית ובקבוק יין אדום. 

 הוא מזג לה ולו. 

 

" לחיים." 

 היא בקשה ברכה בזמן שהרימו את הכוסות. 

 הוא רצה להגיד לה את הדבר הראשון שעלה על ליבו, אך החליט שזה עוד מוקדם מדי. 

 הביט שניות ארוכות בפני המלאך שלה, היא חייכה חיוך ביישני קטן והורס. 

שיהיו לנו עוד הרבה רגעים של אושר ביחד, אמר. 

הוא סקר את החדר בו ישבו. 

על השידה ליד, היא הניחה צדפים שאספה בים וחלוק נחל לבן עליו כתבה בטוש שחור את המילה "שלווה". 

הוא לגם עוד לגימה איטית מהיין. 

הרבה זמן לא הרגיש כמו שחש עכשיו. 

שלווה עמוקה. 

***