bella luna

 

הם עמדו בשדה התעופה ליד מסוע המזוודות.

הוא שלף את המזוודה הגדולה שלה והניח לידה.

הגיע הזמן להיפרד.

היא אחזה בשתי ידיו והביטה בו בציפייה.

שאלוהים ישמור עלייך, הוא אמר לה. יש לך לב טוב ונשמה טובה.

היא הניפה את זרועותיה מעלה בפרץ רגשות, כרכה אותן סביב צווארו, חיבקה ונישקה אותו.

הוא הרגיש את החזה השופע שלה נמחץ אל צלעות החזה שלו.

נזכר איך הלכו בגשם תחת מטרייה אחת ברחוב היפה בגרמניה.

היא סיפרה לו על עצמה

והוא, לא רצה שהגשם יפסק לעולם.

נזכר בנסיעה הארוכה ההיא לבית המלון בליל ירח מלא, איך הביטה בפניו ארוכות ודימעה נשרה מעיניה כי חשבה שהוא עצוב.

היא הייתה רגישה ומתוקה עד כאב.

 

עכשיו הם עמדו חבוקים בשדה התעופה, מנסים למשוך עוד כמה רגעים אינטימיים לפני הפרידה והסוף הבלתי נמנע.

 

אז נהיה בקשר, עוד נפגש. היא אמרה לו.

הוא העביר אצבעות בשיערה הערמוני החלק והיפה שגלש עד מורד ישבנה ואמר כן. 

הוא ידע שהיא אוהבת אותו ומצפה עכשיו שיתן לה את מספר הטלפון שלו.

היא הביטה בו שוב בציפייה, אך הוא החליט שלא.

הוא ידע עם כל הכאב , שזה פשוט חסר סיכוי.

היא הייתה צעירה מידי בשבילו.

יותר מידי צעירה.

 ***

28.7.19