האיש שיצא מדעתו וטרם חזר
על הגשר שאין בו שום תיקווה
ומתחתיו עובר כביש מהיר בין עיר הבירה לעיר החטאים,
עומד איש.
עומד שנים, לא מחסיר אף יום - בחורף, בקיץ, בשמש ובקור.
מתחתיו,
כביש מספר אחת.
מעליו,
אחד אלוהינו שבשמיים.
ובארץ,
הוא לבדו עם יגונו.
מדבר לעץ האלמוגן ואל ההרדופים..
מתריס בידיו אל השמיים, יוצא אל אלוהים מדעתו.
על הגשר שמבדיל בין עיר הקודש לעיר החול, אנשים חולפים ביעף.
"מיסכן, השתגע" הם חושבים באוטו ו.. מגבירים את המזגן.
"הלוחש לעצים" הם קוראים לו
בשבילם הוא חלק מהנוף .
והוא.. אינו מפסיק לשאול למה? ומדוע ?
רק ההרדופים הפסיקו לפרוח,
הם, משתתפים בצערו..
25.8.13
תגובות
הוסף רשומת תגובה