משתבלל
משתבלל,
מפחד מעצמו, מהצל.
מפחד מאדם והאל.
מפחד ביום ובליל.
משתבלל,
כל החיים הוא זוחל.
מותיר אחריו ריר נוזל.
פוקח מחושים, חשדן, מסתכל.
בשדה, בכביש ועל מדרכה
עד ש..
קראקק !!
רגל גסה עליו דרכה..
על אמביציות ותשוקה לחיות וליהנות... TOSSA DE MAR
"יום אחד החיים יחלפו לך מול העיניים, תוודא שהם יהיו שווים צפייה." הם ישבו שם על הספסל במרומי ההר והביטו יחדיו על הנוף המרהיב. למרות שכל הספסל היה לרשותם, הם בחרו לשבת צמודים צמודים, אחזו ידיים והביטו בשתיקה על מפרצי הכחול –טורקיז של טוסה דה מאר, אותה עיירה ציורית בקוסטה בראווה שמארק שגאל כינה אותה "גן העדן הכחול", שלהקות שחפים דאו מעליהם וספינות מפרש לבן שטו לאורך חופי הפרא הסלעיים שלו. הם טיפסו איתי את כל הדרך התלולה אל מרומי התצפית זוג זקנים שלהערכתי היו בסוף שנות השבעים תחילת השמונים שלהם. עמדתי מאחוריהם, התפעלתי והתפללתי שבגילם גם לי יהיה כוח ותשוקה לטייל בעולם, לטפס על הרים ו.. לאהוב כך. ואפרופו גיל מבוגר בקבוצה שטיילה איתי בספרד היו בין היתר קבוצת זקנים מבית אבות ! לאחת מהן היו כבר קרוב לארבעים נינים ! היו שם תימניות ג'דעיות בעשור השמיני שלהן שטיפסו על הרים וסיפרו בדיחות ומה שהכי מעניין, היו גם ארבע עיוורים !!! .... (פאוזה לנפילת ה"אסימון" ) יצא לי להיות איתם ביום טיול להרי הפירנאים, העפלנו ברכבת שיניים מיוחדת אל מרומי אחת הפסגות הק...
תגובות
הוסף רשומת תגובה